תכנון אורבני במסגרת הסטודיו

פסיפס עירוני

כחלק מהקונספט התכנוני שהצעתי במסגרת הסטודיו, תכננתי משבצות אב-טיפוס שונות בהתאם לייעוד שנקבע. פרק זה יציג את התכנון ברמות שונות, ממאקרו למיקרו. כאשר, ברמת המאקרו תפורט הפריסה הכללית של המשבצות ועקרונות התכנון שלהם בהתאמה. אז, יוצג תכנון מפורט יותר לכל משבצת, ולבסוף יוצג תכנון נקודתי של שני מבני ציבור.

משבצות פתוחות עבור מבני ציבורי:

מדובר ב-2 סוגים של משבצות כאשר כל סוג בעל רוחב אחר:

1. משבצות פתוחות בעלות חוויה בניתוק מהעיר - משבצות רחבות (180 מטר).
2. משבצות פתוחות בעלות חוויה כחלק מהנוף האורבני - משבצות צרות (120 מטר).

כל המשבצות הפתוחות מיועדות עבור מבני ציבור, ריאות ירוקות, גנים ופארקים מסוגים שונים.

משבצת פתוחה מסוג 1:

חווית המשתמש במשבצת זו הנה, כאמור, חוויה של התנתקות מהעיר.
חזיתות מבני המגורים הממוקמים בגבול עם המשבצת יוסתרו באמצעות שתילה של עצי חורשה גבוהים בסמוך להם.
מבני הציבור המרכזיים מקבלים אופי משתלב עם הטופוגרפיה והסביבה הירוקה (פירוט נוסף בתכנון הנקודתי). בנוסף, משתלבים במשבצת מבני ציבור נלווים כדוגמת מסעדות, חנויות, קופות חולים וכו'.
השדרה הקיימת ממשבצת המגורים הסמוכה, יורדת מתחת לאדמה ליצירת גשר אקולוגי. כמו כן, הצירים הפנימיים מהמגורים ימשיכו לתוך לתוך המשבצת הפתוחה ליצירת מהלך רציף של שוטטות, אך עם רווחים של חוויות מרחביות שונות.
מאפיינים נופיים נוספים הנם: חורשה, גני נוי מסוגים שונים (אנגלי, צרפתי ויפני), בריכת נוי אקולוגית ואזורי ישיבה.

עקרונות התכנון:

משבצות בינוי עבור מגורים

מדובר ב-3 סוגי משבצות המיועדות למגורים:

1. מושבה עירונית - צפיפות נמוכה - משבצת המשמרת את האופי המקומי של נס ציונה, בינוי נמוך של עד 3 קומות.

2. מרכז עירוני - צפיפות גבוהה - משבצת בעלת אופי עירוני התואם לתוכנית המתאר של נס ציונה 2040, על פיה יוּתר במרכזים עירוניים בינוי גבוה עד 16 קומות.

3. עיר חומה - צפיפות בינונית - משבצת המשלבת את אופיים של שתי המשבצות הקודמות. למעשה, בדפנות המשבצת ישנו בינוי גבוה עד 12 קומות ובמרכז המשבצת ישנו בינוי נמוך ובינוני עד 5 קומות.

3 המשבצות הללו בעלות עקרונות תכנון משותפים:

א. כל המשבצות מבוססות על דרכים הקיימות בפועל בנס-ציונה, ולהן מתווספות דרכים פנימיות קטנות שייצרו בלוקים קצרים למעבר נוח והגדלת אפשרויות הבחירה עבור הולך הרגל. כמו כן, הצירים הפנימיים יהיו בעיקר דרכים משולבות ומדרחוב לעידוד החזרת אנשים לרחובות המתרוקנים.
ב. הכבישים המרכזיים הקיימים הופכים לשדרה בעלת אופי הליכה ממושמע יותר, בדומה לחתך שדרות רוטשילד בתל-אביב. השדרה מכילה לאורכה תחנות אוטובוס, ובקומת הקרקע של המבנים המקיפים את השדרה מתקיים מסחר ליצירת ציר שוקק חיים.

ג. בכדי לעודד אנשים לחוות את הרחוב ולא לדלג ישירות לרכב מיעד ליעד, הכניסה למרתפי חניה הינה בנקודות מסוימות ולא באופן פרטני לכל בניין. גם היציאות ממרתפי החניה אינם ישירות ללובי בבניין, אלא בתחנות יציאה מפוזרות בתוך משבצת המגורים.

משבצת פתוחה מסוג 2:

חווית המשתמש במשבצת זו הנה, כאמור, חוויה כחלק מהעיר. חזיתות מבני המגורים הממוקמים בגבול עם המשבצת מיושרים לקו גבול 0 ויוצרים דופן עירונית למשבצת זו. מבני הציבור המרכזיים בעלי אופי עירוני אשר יוקדשו לעשייה פעילה עבורם ועבור הקהילה (פירוט נוסף בתכנון הנקודתי). בנוסף, משתלבים במשבצת מבני ציבור נלווים כדוגמת חנויות, תחנות כוחות ביטחון וכו'. השדרה הקיימת ממשבצת המגורים הסמוכה, מתמשכת לתוך המשבצת הפתוחה באופן שנראה לעין. כמו כן, הצירים הפנימיים מהמגורים ימשיכו לתוך לתוך המשבצת הפתוחה ליצירת מהלך רציף של שוטטות, אך עם רווחים של חוויות מרחביות שונות.

מאפיינים מקומיים נוספים הנם: פארק ספורט, גני שעשועים; וחווה עירונית קהילתית הכוללת ענפי חקלאות שונים.

תכנון מרכז יוגה:

כחלק מהאופי של המשבצת, אופי של חוויה מנותקת מהעיר וחוויה של טבע, ביקשתי ליצור מבנה ציבורי ראשי אשר יתאים למאפיינים האלו, וישתלב עם הסביבה והטופוגרפיה. לכן בחרתי לתכנן מבנה ציבורי בעל גג ירוק אשר משתלב, למעשה, בתוך גבעה ומהווה תצפית לבריכה האקולוגית. כאמור, גג המבנה הינו חלק מגבעה עליה ניתן לטפס באופן עצמאי ולצפות בנוף. פנים המבנה תוכנן בדומה לשיטת המשבצות, אותה הפעלתי על התכנון העירוני. יצרתי משבצות עבור הסדנאות ומשבצות עבור הגינות הפנימיות, פאטיו; כך שהן מסודרות כמעין שחמט של פונקציות.

תכנון נקודתי של מבני ציבור על פי המושגים רציפות - רווח:

בתכנון בחרתי להתמקד בשני מבנים הממוקדמים ב2 משבצות פתוחות מסוגים שונים. מבנה ציבורי אחד הנו מרכז יוגה אשר ממוקם במשבצת של גני הנוי, ומבנה הציבור השני הנו שוק איכרים ומרכז קהילתי אשר ממוקם במשבצת של חקלאות עירונית.

כמו כן, המתחם תוכנן גם כן על פי צמד הניגודים רציפות ורווח, כאשר קודם כל תוכנן הרווח, האין, צירי התנועה של המשתמשים; ומהם נוצר הרצף, היש, המבננים הבנויים. כלומר, המשכתי את קווי הצירים וחיברתי בין מקומות כך שנוצר גריד של תנועה וכל מה ביניהם הפך לבינוי: כיתות, ספריה, אודיטוריום, שירותים ציבוריים, מנהלה ועמדות ממכר תוצרי מזון טריים.

תכנון מתחם שוק איכרים ומרכז קהילתי:

מאחר ומתחם זה ממוקם במשבצת של חקלאות עירונית, המתחם מציע אזור מכירה של התוצרים המקומיים, שגודלנו על ידי מתנדבים מקומיים ותלמידים כחלק מההווי החינוכי והפעיל שמשבצת זו מציעה.

חזרה לעמוד הבית

Home