הפרק השישי של קאלווינו

בשנת 1984 הוזמן איטאלו קאלווינו (Italo Calvino), אחד היוצרים החשובים בספרות המודרנית ומבכירי הסופרים האיטלקים, לשאת שש הרצאות באוניברסיטת הרווארד המציעות שש עקרונות ספרותיים לשימור לאלף הבא. קאלווינו נפטר טרם השלים את כתיבת ההרצאה האחרונה, והספר "שיעורים אמריקאים" יצא לאור עם חמשת הפרקים בלבד: קלילות, מהירות, דייקנות, נראות וריבוי. קאלווינו מסביר את חמשת הפרקים באמצעות הניגוד של אותם עקרונות. במהלך מחקרי זה, אכתוב את הפרק השישי החסר שידון בעקרון השישי שאני מציעה; רציפות שבאה כנגד, אך גם יד ביד עם הרווח. כאשר, השיח החווייתי של צמד הניגודים האלו ישמש ככלי ביקורתי לניתוח העיר מבחינה מורפולוגית ופנומנולוגית.

​

רציפות היא הצורה השלמה, גם אם העין מייצרת את ההשלמה בעצמה. הרציפות יכולה לאגד בתוכה סדרות ורווחים מובנים; או שהיא יכולה להיות אחידה והמשכית והרווח חודר אליו ומייצר התארגנות מחודשת סביבו. בשני המקרים, הרווחים מתפקדים כחלל של ריק והינם בעלי פוטנציאל למילוי.

​

במרחב האורבני, העיר הינה השלם התכנוני. היא מאגדת בתוכה רצפים שונים של תנועה, בינוי וירוק. כיום, רציפות התנועה באה לידי ביטוי בהיקפיות ועקיפות, צירים קטועים ללא מוצא וגדרות ברווחים שבין הבניינים. הולך הרגל שמתהלך ברחובות העיר במטרה להגיע ליעד מסוים, נאלץ ללכת בדרך שהתוו לו, ללא האפשרות לבחור בין מגוון הדרכים שהיו יכולות להיות לו "אילולא ו...". הרצפים השונים שמייצרים את השלם העירוני, משתלבים באידיאל זה בזה. בפועל, רציפות הבינוי נובעת רבות ממילוי רצף השטחים הפתוחים, עד הפיכתם לרווח בשולי העיר.

​

כדי להקנות להולך הרגל מגוון רחב יותר של אפשרויות בחירה בהתוויית דרך תשוקותיו האינדיווידואליות, העיר צריכה לאפשר חדירה רבה יותר של רווחים פתוחים פנימה, ולקבל דפוס דומה יותר לפרדס. הפרדס במאקרו הינו שלם ורציף, אך במיקרו מתקיים בו הרווח בהיררכיה משתנה: הרווחים הרחבים משמשים כגבולות לכל מטע (בלוק עצים), אך משמשים גם למעבר, בעיקר של טרקטורים. הרווחים הצרים יותר מתקיימים בתוך המטע בין שורות העצים ומאפשרים תנועה רגלית בלבד. מגוון הרווחים בפרדס מאפשרים הגדלה של חופש התנועה לצורך מעבר, הליכה ושוטטות. זאת בזכות הגריד שמייצר צמתים רבים, ואפשרויות פנייה בין מגוון החוויות הנפחיות שמהוות רווח אחד לשני אך גם מייצרות רציפות ושלמות.